הַבַּיִת

הַבַּיִת

הָאָדָם, כְּמוֹ הַצָּב

נוֹשֵׂא בֵּיתוֹ אִתּוֹ

תָּמִיד, בְּכָל מַצָּב,

מִיּוֹם שֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ,

עַד יֵאָסֵף אֶל אֲבוֹתָיו,

אֶל אַדְמָתוֹ.

הָאָדָם, כְּמוֹ הַצָּב

יוֹצִיא רֹאשׁוֹ, זְנָבוֹ,

רַגְלָיו

יְחַלֵּץ אֵיבָרָיו

יְנַתֵּב  אֶת דְּרָכָיו

כָּבוּל עִם בֵּיתוֹ,

אַף אִם יְדַמֶּה עַצְמוֹ,

חוֹפְשִׁי מִבְּרִיאָתוֹ.