מִפְגָּשׁ אַקְרָאִי בָּרְחוֹב

אַךְ,

כְּכָל שֶׁתַּחֲלוֹפְנָה הַשָּׁנִים,

וְשׁוּב בְּאַקְרַאי, נִפְגָּשִׁים

נַעֲצוֹר בְּשִׂמְחָה, נְדַבֵּר בְּרִגְשָׁה

בְּזָוִית הָעַיִן הַדִּמְעָה לֹא  יָבְשָׁה

זוֹ תִּהְיֶה שִׂיחָה!

נַרְבֶּה  בִּדְבָרִים,

לֹא נַחֲסוֹךְ בִּפְרָטִים

מָה הָיָה לְזוֹ

מָה הָיָה לְזֶה

(לֹא "כְּאִלּוּ", לֹא "כָּזֶה")

נִתְכַּוֵּן מַמָּשׁ לְזֶה

נְמַלֵּא הַזְּמַנִּים, וְנִתְמַהּ

- אֵיךְ חָלְפוּ הָעִתִּים?

עַגְמוּמִי שָׁם בִּפְנִים

נִפָּרֵד בִּמְאוֹר-פָּנִים,

עַגְמוּמִי שׁוּב בִּפְנִים

כַּמָּה טוֹב שֶׁמִּתְרָאִים

שֶׁנִּפְגָּשִׁים...

וְהָעִקָּר

שֶׁנִּהְיֶה  בְּרִיאִים

 

(אוגוסט 2005)