שְׁעַת-רָצוֹן
מִסְתַּכֶּלֶת הָאֵם בְּעֵינָיו שֶׁל הָאָב
מִסְתַּכֵּל הָאָב בְּעֵינֶיהָ
וְאוֹחֵז בְּיָדֶיהָ
וְהָיְתָה בָּם שְׁתִיקָה עֲמוּסַת רְגָשׁוֹת
גּוֹאָה, עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ,
וְהָיְתָה הַשְּׁתִיקָה שְׁתִיקַת הוֹדָיָה
עַל הָ"עַכְשָׁו" וְעַל כֹּל שֶׁהָיָה
וְהָיְתָה הוֹדָיָה, מִלּוּאָהּ בִּתְפִלָּה -
גַּם תְּחִנָּה...
תְּחִנָּה חֲרִישִׁית לְחַסְדֵי הַבָּאוֹת...
כִּי אַחֲרֵי,
אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל
יֵשׁ צְלָלִים הָאוֹרְבִים
בַּפִּנּוֹת.
וְלָאֲנָחָה, מָה זוֹ עוֹשָׂה?
(30.10.2010)
שְׁעַת-רָצוֹן
קְטוֹף אֶת הָאֹשֶׁר
נְצוֹר אֶת רִגְעֵי הַחֶסֶד
וְהַבַּיִת שׁוּב נִתְרוֹקֵן מִבָּאָיו
נוֹתְרוּ הַהוֹרִים הֲלוּמֵי-הַ"יַחְדָּו"
אֲפוּפֵי נִיחוֹחוֹת אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה
מְשַׁכְּרֵי חוּשִׁים, מִשְׁפָּחָה
יְלָדִים, נְכָדִים וְעוֹד,
נִגּוּן מִתְמַשֵּׁךְ שֶׁל דּוֹרוֹת
מַרְטִיט בַּלְּבָבוֹת,
נִדְחָקִים הַצְּלָלִים
לַפִּנּוֹת
