top of page
נוֹסְעִים
נוֹסְעִים
רַק שְׁנֵינוּ בַּמְּכוֹנִית הַנּוֹסַעַת
אַתָּה אוֹחֵז בַּהֶגֶה
אֲנִי לְיָדְךָ
וּבֶחָלָל הַפָּנוּי
נִשְׁתַּכְּנָה לָהּ שְׁתִיקָה,
מַחְשְׁבוֹתַי בָּהּ תָּרוֹת
אַחַר אֲחִיזָה.
רַק שְׁנֵינוּ בַּמְּכוֹנִית, נוֹסְעִים.
שׁוֹתְקִים,
עוֹד מְעַט קָט,
וּכְבָר אֲנַחְנוּ מַגִּיעִים
כַּמָּה טוֹב, אָמַרְתִּי
שֶׁאַתָּה הוּא הָאוֹחֵז בַּהֶגֶה
בְּעוֹד אֲנִי בַּהֲגִיגִים
אַתָּה חִיַּכְתָּ
וְהֵשַׁבְתָּ, הֲגִיגַיִךְ לִי
מוֹרֵי-הַדֶּרֶךְ,
מַפַּת-חַיִּים
(יוני 2011)
bottom of page