מִלָּה, עוֹד מִלָּה

מִלָּה, עוֹד מִלָּה

זֶה מַתְחִיל  בִּתְחוּשָׁה, כָּל תְּחוּשָׁה,

בָּהּ בָּעֵת עוֹלָה הַמַּחְשָׁבָה, הַהַכָּרָה,

וְאָז - הַמִּלָּה הַמַּלְבִּישָׁה

כִּמְעַט תָּמִיד הִיא עֵירֻמָּה, חֲסֵרָה

וּמִיָּד מִצְטָרֶפֶת

הַמִּלָּה הַנּוֹסֶפֶת

מַשְׁלִימָה, מְהַפֶּכֶת,

מַעֲמִיקָה, מַרְחִיבָה, מְחַזֶּקֶת

וּשְׁתֵּי הַמִּלִּים יַחְדָּו

מַחֲזִיקוֹת בְּקֹשִׁי

אֶת הַ"כְּאִלּוּ" – מוּבָן מֵאֵלָיו

וְאֶת מָה שֶׁבָּא אַחֲרָיו

וּכְבָר יֵשׁ שׁוּרָה, עוֹד שׁוּרָה וְעוֹד

וַעֲדַיִן אַתָּה תָּמֵהַּ

הֵיכָן הַ'מְלוֹא' – הַמְּשַׁכְנֵעַ

וְאַתָּה בְּאִי-נוֹחוּת מִתְנוֹעֵעַ,

גַּם חָשׁ,  גַּם יוֹדֵעַ

הַגַּרְעִין (בַּמִּלָּה שֶׁפָּתְחָה וְאֵלֶיהָ שְׁנִיָּה הִצְטָרְפָה)

לְעִתִּים מַצְלִיחַ לְהַנְבִּיט אֶת מְלוֹאוֹ

לְעִתִּים רַבּוֹת יוֹתֵר –

– מֵת בְּאִבּוֹ.

***

וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר:

יֵשׁ הַרְבֵּה מָה לוֹמַר,

אֵין מִלִּים עַד גְּמִירָה.

בָּאֵלֶם שֶׁנּוֹתַר

עִקַּר הָאֲמִירָה....

בָּאֵלֶם שֶׁנּוֹתַר –

הָעִקָּר

(אפריל 2011)