הַשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה, נְקֻדָּה.

הַשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה, נְקֻדָּה.

(בַּת שְׁמוֹנִים)

יוֹשֶׁבֶת בַּגִּנָּה, עַל סַפְסַל הַנַּדְנֵדָה

(חֶלְקַת אֱלוֹהַי הַקְּטַנָּה)

עוֹצֶמֶת עֵינַיִם לְהִתְבּוֹנֵן

מִתְמַסֶּרֶת לְצִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים,

לְרַחַשׁ הֶעָלִים

חָשָׁה בָּרוּחַ הַמְּרַחֶפֶת עַל פָּנַי

וְשׁוֹקַעַת גָּבוֹהַּ-גָּבוֹהַּ אֶל

בֵּין הַשּׁוּרוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל פִּרְקֵי חַיַּי

בְּתוֹךְ הַחֲלָלִים הַפְּנוּיִים

הָעֲמוּסִים לַעֲיֵפָה, לְלֹא אֵיפָה וְאֵיפָה

פִּרְקֵי-חַיִּים שְׁלֵמִים

וַאֲנִי  נְבוֹכָה, שְׂמֵחָה, אֲסִירַת תּוֹדָה

מִתְעַצֶּבֶת, בּוֹכָה, מְאֻשֶּׁרֶת, מְבֻלְבֶּלֶת

לְלֹא הָכִיל, מְפֻתֶּלֶת

הַמַּסָּע אָרֹךְ, וְעֶגְלָתִי עֲמוּסָה...

פּוֹקַחַת עֵינַיִם... וְלוֹחֶשֶׁת...

אֵלֶּה הֵם  חַיַּי... אֱלוֹהִים

תּוֹדָה... תּוֹדָה

וְזוֹ הַשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה,

נְקֻדָּה.

(פברואר 2012)