top of page
הַיְּדִיעָה הַזְּמַנִּית
עַתָּה יָדַעְתִּי,
הָאֱלוֹהִים שֶׁלִּי, גַּם הוּא
כְּמוֹתִי סוֹפִי, אִתִּי,
וְשָׁם אֵי-שָׁם
מֵעָלַי (אוּלַי, וַדַּאי),
הָאֱלוֹהִים
הַבִּלְעָדִי,
אֲדוֹן כָּל הָאֲחֵרִים
הַחוֹלְפִים וְשָׁבִים,
עִם נִגּוּן הַכּוֹכָבִים
מְאִירִים, נוֹשְׁרִים,
כָּבִים.
(15.12.04)
הַיְּדִיעָה הַזְּמַנִּית
מָצָאתִי אֶת הָאֹשֶׁר,
מָצָאתִי אֶת הָאֱלוֹהִים,
גִּלִּיתִי אֶת הַמַּשְׁמָעוּת
שֶׁבַּחַיִּים הַזְּמַנִּיִּים,
הַחוֹלְפִים
כְּצֵל עוֹבֵר, וְשָׁבִים
בְּמַעְגָּל אַחֵר
שֶׁמֵּעָלָיו
אוֹ מִתַּחְתָּיו,
אוֹ אוּלַי כְּצֵל חוֹלֵף, נִדָּף.
bottom of page